מקור תלמוד ירושלמי ברכות ה׳:ה׳:א׳
5 משנה: הַמִּתְפַּלֵּל וְטָעָה סִימָן רַע לוֹ. וְאִם שְׁלִיחַ צִיבּוּר הוּא סִימָן רַע לְשׁוֹלְחָיו שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ. אָ‍מְרוּ עָלָיו עַל רִבִּי חֲנִינָא בֶּן דוֹסָא שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עַל הַחוֹלִים וְאוֹמֵר זֶה חַי וְזֶה מֵת. אָ‍מְרוּ לוֹ מְנַיִין אַתָּה יוֹדֵעַ. אָמַר לָהֶן אִם שְׁגוּרָה תְפִילָּתִי בְּפִי יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקוּבָּל. וְאִם לָאו יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְטוּרָף.
פירוש פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי ברכות ה׳:ה׳:א׳
5 סימן רע לו. בגמ' מפ' דדוקא באבות שהוא תחלת תפלה רמז הוא שאינו חפץ בהן:
6 אם שגורה תפלתי. אם סדורה תפלתי בפי במרוצה ואיני נכשל ותחנתי נובעת מלבי אל פי כל מה שאני חפץ להאריך בתחנונים:
7 שהוא מקובל. החולה מצא חן לפני ה':
8 מטורף. אינו מקובל: